אוקיי אז בואו ונצא מנקודת הנחה
שאני לא יותר מחלקיק אוויר שנתקע שנייה אחת מידי
בתודעה
ונגיד ואני בלתי נראית כשאני כל כך משתוקקת לזה
בעודי משתדלת לרחף
במסדורונות הקניון
ובנקודה שבא אני מאבדת הצדקה
ליקיצות שלי בבוקר
אני עוצמת את העיניים ומנסה להרגיש
מאיזו יד מגיעה התובנה
וכשהריאות שלי מרימות ידיים
האפר נערם בצלוחית הזכוכית
מוכתמת הנחשים יוצאים
בלילה אבלה מאה לילות בחברתך מאשר עוד אחד
איתה תודה באמת שהבנת
סוף סוף ואולי לא עד הסוף
שאני היא לא האויב
ואתה היית הלהב בחיקי
הבטן שלי הייתה רכה מידי
בשביל מחסור בסידן תמיד תשאיר קצת מקום
לתקווה אני מסבירה לשווא לא לחינם
כל מילה סתם אל תזדחל בחזרה
אם אתה אוהב אותי כמו שאתה מספר
עם העיניים
תתנהג יפה תודה נשיקה באוויר
בידיוק איפה שנפגשנו ניפרד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה